דורית דמבין – אילוף כלבים

בגיל 14 קיבלה דורית דמבין את קנטו, כלב רועה גרמני שהתברר כי הוא כלב תוקפני גם לזכרים וגם לאנשים. לאחר שתקף את שכנתם, אמא של דורית דרשה כי הכלב יסתלק, אבל לאחר מו"מ הוחלט שיקבל הזדמנות – יעבור אילוף מקצועי.  בדיעבד התברר כי מדובר היה באילוף אכזרי ואלים (כולל הכאה, הפחדה והשפלת הכלב) וכצפוי הכלב לא אולף אלא נותר תוקפן.

עם הרבה רגישות ואהבה הצליחה דורית דמבין לשלוט בכלב. לעומת קנטו, קיטי, גורת רועים גרמנים הייתה מעין סוג של חוויה מתקנת עבור דורית אשר אילפה אותה בעצמה בדרגות 1, 2, 3.

עד הגיוס סייעה דורית דמבין לווטרינר וכן בגיל שבע עשרה הייתה אלפות ישראל באילוף יחד עם קיטי.

דורית דמבין סיימה לימודי אנטומיה, פיסיולוגיה אילוף, התנהגות ותזונה במדרשה של ההתאחדות הישראלית לכלבנות ומאחר ושמה של דורית הגיע גם ליחידת הכלבנות בצה"ל, ביקשה לקלוט אותה (ואת קיטי) אליה.

עיקר עבודתה של דורית בצבא ביחידת הכלבנות היה לאלף את קיטי וכלבים אחרים לצורך איתור והצלחת נעדרים ועל ביצועיהן במלחמת המפרץ הראשונה קיבלה דורית, יחד עם קיטי אות הוקרה. דורית דמבין נשארה לשירות קבע בתור יועצת מקצועית של היחידה לכלבנות ובמהלך השירות איתרה יחד עם קיטי מבוקשים.

לאחר השיחרור מצה"ל טסה דורית דמבין לארצות הברית כדי להמשיך בקריירה של מאלפת כלבים. בשיטה שלמדה בארה"ב (שיטה אותה היא משפרת מידי יום בעבודתה) משיגים הן מהירות גבוה יותר, דיוק רב יותר, איכות גבוהה ואולי הדבר החשוב ביותר, את השמחת חיים של הכלב ושל הבעלים הגאים.  אילוף זה לא מתבצע לפי תבניות ושבלונות אלא על פי אופי הכלבים וצרכיהם. מדובר בשיטה שמטרתה היא חיזוק הכלבים, הגברת בטחונם בעצמם, ביטחונם בבעליהם והידוק הקשר ביניהם.  בלב השיטה נמצאת הדרך בה מוטעמת בכלב ההתנהגות הרצויה ורק אחרי שברור כי הכלב אכן הבין את הדרישות ולא ביצע את הדבר המבוקש ממנו, רק אז מתבצע התיקון.

בשנת 1997 הגיעה דורית דמבין יחד עם סיירוס (כלב רועה גרמני) למקום השלישי בגישוש באליפות העולם בשוצהונד.

דורית דמבין ממשיכה כיום להתעדכן מידי שנה בסדרת סמינרים מקצועיים אצל המאלפים הטובים בעולם, בשיטות אילוף חדשות וכן בלימוד פתרונות לבעיות מיוחדות.